כיצד לפתור קונפליקטים בפרוייקט באמצעות חשיבה תוצאתית?
בהרבה שיחות שיש לי עם מנהלי פרוייקטים, עולים קונפליקטים רבים עם שותפי תפקיד (בעיקר בניהול מטריציוני). אחת הטכניקות להתמודדות מול
בהרבה שיחות שיש לי עם מנהלי פרוייקטים, עולים קונפליקטים רבים עם שותפי תפקיד (בעיקר בניהול מטריציוני). אחת הטכניקות להתמודדות מול
החזון הוא כלי רב עוצמה לחבר אנשים יחד ולהניע אותם לעבר מטרה משותפת (ראה: מהו חזון). חזון יכול להיות ברמת
כולנו יודעים שמשוב הינו חיוני: אם מאינטואיציה בריאה או כי זה מה שמשדרים לנו המנהלים ואנשי משאבי אנוש. בפוסט הזה
המצגת המצורפת מתארת תהליך התייעלות שביצענו לטובת קיצור הזמן הכולל לביצוע משימות בפרויקטים. במסגרת התהליך הגדרנו את המטרות והמדדים, ניתחנו
לאחר שזיהינו סיכונים, הערכנו ודירגנו אותם (ראה: תקציר תהליך ניהול סיכונים) – מגיע השלב של טיפול בסיכונים. ישנן מספר דרכים
במהלך שיחה מעניינת שקיימתי לאחרונה עם מנהלת פרויקטים, היא העלתה בפני התלבטות: איזה מסר להעביר בסטטוס הפרויקט? הפרויקט מתקדם בסה"כ
כפי שציינתי באחד הפוסטים הקודמים (היררכיה של מתודולוגיות), השוואה שיטתית בין מתודולוגיות של ניהול פרוייקטים תורמת למומחיות בתחום ומאפשרת למנהל
כחלק מהתפקיד הניהולי שלנו, אנו נתקלים בקונפליקטים רבים. כשמדובר בקונפליקטים עם קולגות, ניתן להפעיל את אחד הכלים שנקרא אסקלציה. כמו
כמעט בכל רגע נתון יש לנו מספר משימות שאנחנו צריכים לבצע, או שאחרים צריכים לבצע עבורנו. הנטייה הטבעית היא לעבוד
מנהל שנכנס לאחרונה לנהל צוות קיים התעניין בצורך להגדיר את הייעוד שלו בצורה מסודרת (המנהל הקודם לא דאג לכך): "מאחר