האם מספיק טוב זה טוב מספיק?
אני רוצה לעסוק במודל שהוא לדעתי חובה לכל מנהל ועובד. ועל אף שהוא פשוט להבנה – הוא לא תמיד פשוט
אני רוצה לעסוק במודל שהוא לדעתי חובה לכל מנהל ועובד. ועל אף שהוא פשוט להבנה – הוא לא תמיד פשוט
בפוסט זה אני רוצה להציג שתי דוגמאות לטעויות אפשריות בהאצלת סמכויות, שיכולות לבוא לידי ביטוי גם לאחר שקבענו את מידת
לפני מספר חודשים פיתחתי שיטה שמזכירה לי את הכללים החשובים בהגדרת מערכת מדדים אפקטיבית לבקרה ניהולית של פרויקטים, עמידה ביעדי
ניהול זמן הוא אחד האתגרים המרכזיים של המנהלים ונדמה שלא משנה מה עושים, תמיד קיימת התחושה שהזמן לא מספיק לבצע
בתהליך ניהול סיכונים אנחנו בונים תוכנית התמודדות ספציפית לכל סיכון שהוא מספיק משמעותי לפרויקט (ראה עוד: כיצד לנהל סיכונים?). אך
בחלק הראשון של הפוסט בנוגע לתקשורת אפקטיבית במיילים (ראה: חלק א), נגעתי בהנחות היסוד לשימוש במיילים, השימושים המתאימים וכיצד לעצב
חלק גדול מהתקשורת שלנו בארגון נשענת על דואר אלקטרוני (אי-מיילים). לשימוש לא-נכון במייל יש הרבה השלכות שליליות: אי-הבנות וקצרים בתקשורת,
כולנו יודעים שמשוב הינו חיוני: אם מאינטואיציה בריאה או כי זה מה שמשדרים לנו המנהלים ואנשי משאבי אנוש. בפוסט הזה
במהלך שיחה מעניינת שקיימתי לאחרונה עם מנהלת פרויקטים, היא העלתה בפני התלבטות: איזה מסר להעביר בסטטוס הפרויקט? הפרויקט מתקדם בסה"כ
כמעט בכל רגע נתון יש לנו מספר משימות שאנחנו צריכים לבצע, או שאחרים צריכים לבצע עבורנו. הנטייה הטבעית היא לעבוד
