דמיון וניהול?!
לכאורה מנהלים צריכים להיות מאוד מחושבים, מחוברים לקרקע, חיים את העובדות.
ודמיון זה הרי עניין לילדים.
אז בשביל מה צריך דמיון?!

להלן מצבים ניהוליים בהם דמיון יכול להביא ערך מוסף:
הגדרת חזון
חזון הוא "תמונת מצב עתידית מיטבית" (ראו בהרחבה הגדרת חזון ודוגמאות). ולכן, בכדי להגדיר חזון נדרש דמיון: כיצד אנו מדמיינים את הארגון/הצוות שלנו בעוד שנתיים? כיצד ייראה מצב שיא ההצלחה שלנו? ככל שהדמיון הניהולי שלנו יותר מפותח, יותר מוחשי – הוא יעזור לעובדים להזדהות איתו ולהתחבר אליו יותר. החזון ירתום אותם, יכניס בהם להט ומוטיבציה, ויוביל לבסוף לתוצאות טובות יותר.
וזה משפיע לא רק על העובדים, אלא נותן כוח לעשייה גם למנהל עצמו.
הכנה לפגישות
כחלק מההכנה לפגישה, כדאי מאוד לדמיין איך הפגישה תיראה, כיצד יגיבו המשתתפים, מה חשוב להם, מה הם ישאלו, כיצד כדאי להגיב. כלל שהדמיון מפותח יותר, כך ניתן להיערך למגוון מצבים שעלולים להתרחש בפגישה. זה מסייע לתכנן את מהלך הפגישה ולהכין תשובות מראש.
ניהול סיכונים
ע"פ חוק מרפי: "כל מה שעלול להשתבש – עתיד להשתבש", ולכן שאלת המפתח בניהול סיכונים היא מה עלול להשתבש. וכיצד ניתן לענות על שאלה זו ללא דמיון?
אפילו שהמנהל תכנן את הפרויקט באופן דקדקני, דווקא אז צריך דמיון מפותח שיאתגר את ההנחה הבסיסית שהכל ידפוק כמו שעון. בשיטה של pre-mortem אנחנו אפילו מדמיינים כשלון של פרויקט בכדי להיערך לסיכונים אפשריים. לא נדרש לכך דמיון מפותח?
קבלת החלטות
זהו מקרה קלאסי של הפעלת הדמיון. כחלק מכל החלטה אפשר לחשוב על "מה יקרה אילו". כלומר, מה יקרה במציאות אם נקבל כל אחת מהחלופות בהחלטה. זה רלוונטי בתעדוף תכולות בפרויקט, החלטה על כיוונים טכנולוגיים, הוצאות כספיות, הפקות אירועים ועוד.
מי חשוב לי?
אחת הדרכים המוכרות לזהות אנשים יקרים לנו או עובדים שחשובים לנו היא שימוש בדמיון: מנסים לדמיין איך החיים היו נראים בעבודה אילו האדם המסוים היה עוזב. בעזרת המחשה מדומיינת זאת, מנהלים מבינים באיזה עובד חשוב להשקיע, לפתח, לשמר.
התמודדות עם חרדה או משבר
אחת הדרכים להפיג חששות העלולים לשתק אותנו היא ע"י דמיון. בעבר כתבתי שבמקרים רבים כשמדמיינים את הגרוע מכול מגלים שהוא לא כ"כ גרוע, וזה עוזר למתן את החשש ולהתמודד עם המצב באופן מחושב, ענייני ומקצועי. זה יכול להיות רלוונטי לקראת שיחה קשה עם לקוח, שיחה קשה עם עובד (אולי אפילו שיחת פיטורין), סגירת פרויקט וכו'.
מה ההבדל בין "חשיבה" ל"דמיון"?
למה לא להתייחס לזה כתהליך חשיבה ולא כתהליך של דמיון?
אני חושב שיותר מעניין לדמיין. הראש יותר פתוח לאפשרויות, יותר יצירתי, נטול הנחות יסוד שעלולות לשתק או להגביל אותנו.
וזה הרבה יותר כיף.
ובכל זאת, כדאי לעמת את הדמיון עם הכורח במציאות. אבל יש לי הרגשה שאת זה מרביתנו עושים מספיק טוב.
וכמו שאיינשטיין אמר: "Logic will get you from A to Z, Imagination will get you everywhere"
בהצלחה,
רוצה לדעת עוד? להתחיל לנהל ברגל ימין.
ולעוד קפיצת מדרגה ניהולית: סודות הניהול האפקטיבי.
הציצו בקטלוג סדנאות והרצאות למנהלים.
פרטים נוספים למעוניינים באימון אישי.
עקבו אחריי גם ב-