להיות קרציה זה דווקא טוב – אם יודעים כיצד. אבל אם עושים זאת לא נכון – מסתכנים בלהיות בלתי-רצויים בארגון.

"מראה מראה שעל הקיר – אמרי לי מי המנהל הכי טוב בעיר"? "אני מראה רק לענייני יופי, המראה שאת מחפשת

לעיתים קרובות אין לנו מנהלי הפרויקטים מספיק מידע כדי להעריך בעצמנו את הסיכונים בפרויקט. הדבר כמובן מתעצם בניהול מטריציוני המשלב

מכירים מנהלים שנותנים לעובדים שלהם לעשות את כל העבודה? מנהלים ששולחים את העובדים שלהם לפגישות במקומם? מנהלים שמצפים מהעובדים שלהם

מהם המאפיינים של מנהל כפייתי? האם אנו מכירים מנהל כזה? כיצד מתמודדים? אני מציע לקרוא את הפוסט בשני כובעים: האחד

לפניכם מודל פשוט, המהווה כלי משמעותי להבנת מצבים ניהוליים רבים וכיצד להתמודד איתם. תיאור האתגר: לכל מנהל יש ציפיות מהעובדים