התאמת סגנון התקשורת לסגנון הניהולי
הפוסט הקודם בנושא (חלק א: סגנונות ניהול) סקר את סגנונות הניהול השונים ע"פ אדיג'ס, והתועלות שאנחנו יכולים להפיק אם זיהינו
הפוסט הקודם בנושא (חלק א: סגנונות ניהול) סקר את סגנונות הניהול השונים ע"פ אדיג'ס, והתועלות שאנחנו יכולים להפיק אם זיהינו
אחת התיאוריות היותר פשוטות להבנת היחסים בין מנהלים ועובדים (או בין קולגות) פותחה ע"י פרופ' יצחק אדיג'ס*, ואביא אותה כאן
בתהליך ניהול סיכונים אנחנו בונים תוכנית התמודדות ספציפית לכל סיכון שהוא מספיק משמעותי לפרויקט (ראה עוד: כיצד לנהל סיכונים?). אך
האם אתם מנהלים "צוות" של עובדים או "קבוצה" של עובדים? מה זה בכלל משנה? מה הופך את העובדים שלכם לצוות?
אחד הסודות של ניהול פרויקטים מוצלח הוא היכולת ללמוד ולהשתפר מפרויקט לפרויקט ולהטמיע את התובנות החדשות בתהליכים הארגוניים (אלה המהווים
כולנו מסכימים שניהול מטריציוני מהווה אתגר ניהולי מהמעלה הראשונה. אך לא תמיד האתגר הוא דומה. אני רוצה להציע מספר שאלות
הפעם פוסט בנימה אישית: החודש נולד בני השלישי (אחרי שתי בנות מקסימות). ההיריון הינו מאמץ פרויקטלי מובהק (ראה: מהו פרויקט)
אילו יכולנו לתכנן פרויקט ולרוץ איתו לאורך הזמן כשהתוכנית מתקתקת לפי המתוכנן – החיים שלנו היו הרבה יותר קלים. בפועל
בחלק הראשון של הפוסט בנוגע לתקשורת אפקטיבית במיילים (ראה: חלק א), נגעתי בהנחות היסוד לשימוש במיילים, השימושים המתאימים וכיצד לעצב
חלק גדול מהתקשורת שלנו בארגון נשענת על דואר אלקטרוני (אי-מיילים). לשימוש לא-נכון במייל יש הרבה השלכות שליליות: אי-הבנות וקצרים בתקשורת,