כיצד שומרים על קריירה משגשגת? כיצד מבטיחים להישאר רלוונטיים? כיצד מעלים את הבטחון העצמי שלנו בעבודה? הרבה עובדים ומנהלים שאני

לפעמים אנחנו מרגישים מועמסים יתר על המידה, מנוהלים ע"י שטף של משימות ומכבים שריפות מסביבנו. סף הלחץ עולה, ואיתו מצב

"זו הפעם הראשונה מזה עשר שנים שאני דואגת לעצמי ומספיקה לאכול ארוחת בוקר". את המשפט הזה אמרה לי אחות בית-חולים,

מה משפיע על תגובותינו למצבים שונים? האם קיימת אמת מוחלטת או המציאות נתונה לפרשנות? כיצד ניתן לשלוט באופן בו נגיב

כשמדובר במה שמניע את הרכב, יותר ויותר אנשים משתמשים בתדלוק בשירות עצמי. למה להיות תלוי באחרים? למה לחכות בתור? למה

עובדים רבים מאמינים שאם הם יעבדו קשה ויגיעו לתוצאות והישגים – הם יזכו להערכה הראויה להם, לתגמול ארגוני, לתגמול כספי

כל כך הרבה חוכמה ניהולית במשפט אחד. וחבל שרבים מכירים רק את חלקו. "הוא (הלל) היה אומר: אם אין אני

השלכות ניהוליות של התובנות המרכזיות שלי מהספר: "באושר ובאושר"*. אושר = רווח בטווח הקצר ובטווח הארוך יש אנשים שמבלים ונהנים