גם אלה שאוהבים ומתרגשים מהתוכנית, מבינים שבגלל המצלמות הכל וורוד יותר מהמציאות: הצוות הרפואי מסור יותר, מסביר פנים יותר להורים ומתנהל במיטבו.
וזה כנראה נכון.
מה זה אומר מבחינה ניהולית?
העונה הנוכחית מתרחשת בבית-חולים מאיר בכפר סבא.
ארבעת ילדיי נולדו בבית-חולים מאיר, ובכל המקרים היינו שבעי רצון מהטיפול המקצועי והמסור.
ובכל זאת, כשיש טלויזיה הדברים נראים אחרת.
לכולם זה ברור שכשהמצלמה עובדת כל הצוות פועל טוב יותר, חייכני יותר ומסור יותר.
כשמדובר בצוות טוב, זה לא נובע מהשליליות של הפחד מ"מה יגידו אם נפשל", אלא נובע מהחיוביות של "לצאת טוב מול המצלמה".
איך "להכניס מצלמות" לארגון?
כמנהלים היינו שמחים שהצוות יתפקד באופן טוב יותר מסיבה חיובית ולא מפחד.
אם מראש הצוות לא מתפקד כראוי (10 סיפטומים לצוות הזקוק לגיבוש) – מצלמות לא יועילו. צריך לשפר את עבודת הצוות. .
כשהצוות מתפקד טוב, ניתן לעודד תפקוד טוב יותר בהשראת המצלמות בתוכנית:
1. פיתוח מערכת מדדים מאוזנ"ת. ככל שתהליך המדידה משמעותי, אובייקטיבי ושיטתי – כך הוא מדמה את המצלמות ומשפיע לטובה על הביצועים.
2. להזמין ביקורת חיצונית. למנהל שמוכן להסתכל על עצמו במראה מומלץ מדי פעם להזמין סקר על ביצועי הצוות שלו, או להזמין ביקורת של גוף חיצוני כדי שיצביע על החוזקות של הצוות לצד המקומות הטעונים שיפור. עצם ההיערכות לביקורת שכזו משפרת את תפקוד הצוות.
3. להסתובב במסדרונות, להקשיב לעובדים ולראות בעיניים כיצד הצוות מתפקד. המנהל עצמו הופך למצלמה המצלמת. כל זאת מתוך אמון ובטחון הדדיים בין העובדים למנהל. העובדים לא צריכים לפחד מהמנהל, אלא להתרגל שזה חלק מתפקידו של המנהל להבטיח את איכות התהליכים.
4. לעודד שקיפות כערך צוותי. לא להמעיט בערך הצלחות ולא לטאטא בעיות מתחת לשטיח.
שמירה על כבוד האדם
מצלמה יכולה לשמש אותנו לשיפור ביצועים, אך היא יכולה גם לשמש לפלישה לפרטיות ("האח הגדול" תרתי-משמע). גם כשמודדים, מבצעים ביקורת ושומרים על שקיפות – העובדים חייבים להיות בטוחים שכבודם האישי נשמר. לא לנצל את המדידה מעבר למה שנדרש לעבודה התקינה, לא לחשוף מידע אישי ולהיזהר מההשלכות האישיות שיכולות להיגרם מתהליכי מדידה ובקרה.
רוצה לדעת עוד? להתחיל לנהל ברגל ימין.
ולעוד קפיצת מדרגה ניהולית: סודות הניהול האפקטיבי.
