לאחר שהכרנו את הסגנונות השונים לשיתוף עובדים, נשאלת השאלה מתי כדאי לבחור בכל סגנון?
מהם היתרונות והחסרונות בכל סגנון?
אזכיר שלמרות שלכל אחד מאיתנו סגנון אופייני, עם קצת תכנון ומודעות אנחנו יכולים להתאים את הסגנון למצב.
מתי נשתמש ב Tell?
על אף שלכאורה זהו סגנון נוקשה עם פוטנציאל השלכות שליליות על העובדים, ייתכן ונבחר בו כשיש לחץ זמן לקבל החלטה ולפעול במהירות. כלומר, אין זמן להסברים. בנוסף, סגנון זה אפשרי כשממילא אין הרבה אפשרויות בחירה: הקפדה על ענייני בטיחות, עמידה בתקנים ורגולציות חיצוניות וכד'.
כשהעובדים מבינים שזהו המצב, בחירת סגנון זה לא תשפיע עליהם לרעה, כל עוד הם סומכים על שיקול דעתו של המנהל.
מתי נשתמש ב Sell?
יש מצבים שבהם אין משמעות רבה לשיקול הדעת של העובדים, אך המחוייבות שלהם חשובה. למשל, הקפדה על נהלים ארגוניים שנקבעו מלמעלה. בנוסף, יש מצבים שבהם ייתכנו קונפליקטים מהותיים שדורשים הכרעה ופשרה. או, כשהמנהל מזהה שהדיעות שלו שונות מהותית מהדיעות של אנשי הצוות, והוא בכל זאת נחוש לחולל שינוי.
בכל המקרים הללו, גם כשהמנהל בוחר לקבל את ההחלטה לבדו, חשוב שיסביר את מערכת השיקולים מאחוריה. כך הוא ישיג את מחוייבות העובדים, תחושת הוגנות והערכה כלפי המנהל (כל עוד התבצע תהליך מסודר לקבלת ההחלטה).
על מנת להשתמש בסגנון זה, חשוב שיהיו למנהל מיומנויות שכנוע והשפעה.
מתי נשתמש ב Consult?
כשחשובה לנו דעת העובדים מצד אחד, אך מאידך אנחנו נחושים לקבל את ההחלטה לבד (משיקולי אחריות למשל) – זהו הסגנון המתאים. חשוב להקפיד שהתהליך יהיה אמיתי וכנה. כלומר, המנהל צריך לתת תחושה אותנטית שהוא מתחשב במה ששמע מהעובדים שלו. בנוסף, העובדים צריכים לדעת מראש שהמנהל הוא זה שיקבל את ההחלטה לבסוף, תוך התחשבות בדיעותיהם. כשאין אמון בין המנהל לעובדים זהו סגנון שיכול ליצור יותר נזק מתועלת.
תנאי הכרחי לסגנון זה ולסגנונות הבאים אחריו הוא שיש מספיק זמן לקבל את ההחלטה, כי מעורבות רבה יותר של העובדים דורשת תהליך סבלני יותר.
מתי נשתמש ב Join?
בסגנון זה נשתמש כשאנחנו מוכנים לקבל את הכרעת צוות העובדים, גם אם דעתנו תהיה שונה. על מנת לוודא שהתהליך יהיה אפקטיבי חשוב להקפיד להסביר את הנושאים להחלטה ולתחום אותה. כלומר, עד להיכן מגיעה הסמכות של הצוות המשותף באפשרויות החלטה שונות (אילו בעלי תפקידים יושפעו, תקציב, זמן וכד').
מתי נשתמש ב Delegate?
זוהי מידת המעורבות הגבוהה ביותר של העובדים, כשמנהל מאציל את סמכויות ההחלטה בידי הצוות (או עובד מסוים בצוות). להרחבה על התועלות והשיקולים בבחירת העובד וסוג ההאצלה ראו: האצלת סמכויות: למה ואיך.
סגנון זה רלוונטית כשאנחנו סומכים על מישהו אחר, רוצים לפתח אותו, וכשההחלטה פחות מהותית עבורנו.
שיקולים נוספים בקביעת מעורבות העובדים בקבלת החלטות:
1. הזמן שעומד לרשותנו: ככל שהזמן קצר, בדר"כ מספר המעורבים יהיה קטן יותר.
2. מקצועיות ונסיון העובדים: ככל שהם מנוסים יותר, ניתן לערב אותם יותר.
3. מורכבות המשימה ובהירותה: סגנונות שיתוף שמערבים יותר את העובדים מחייבים את המנהל להגדיר את הבעיות ואת הנושאים להחלטה באופן ברור יותר.
4. העניין שיש בפיתוח עובדים ובגיבוש הצוות: כחלק מפיתוח העובדים ניתן לבנות תהליך הדרגתי של מידת מעורבות הולכת וגוברת, בליווי של חניכה ומשוב לאורך הדרך.
רוצה לדעת עוד? להתחיל לנהל ברגל ימין.
ולעוד קפיצת מדרגה ניהולית: סודות הניהול האפקטיבי.
Slottica Casino – Ekscytująca Rozrywka dla Polskich Graczy
Witajcie, szanowni Państwo! Serdecznie pozdrawiamy na jedynej 100% autoryzowanej witrynie polskiego legalnego kasyna przez internet – Slottica dla obywateli Polski.