"זה מעצבן אותי"
"זה לא מספיק טוב"
"אל תעשה את זה בפעם הבאה"
אנחנו רגילים לביקורת קשה של שופטי ריאליטי למתמודדים. ואנחנו יודעים לזהות את השופט שקיבל על עצמו להיות השופט הקשוח.
אבל בפרק של יום ראשון האחרון במשחקי השף היה משהו מיוחד. אחד המתמודדים היה סו-שף שעובד תחת ניהולו של השף אסף גרניט שזכה לקבל ביקורת קשה מהשף-המנהל שלו.
כיצד ניתן לפרש את היחסים כפי שהתבטאו בתוכנית?
למי שפספס, להלן קישור לתוכנית ששודרה ביום ראשון. דלגו ישירות לעשר הדקות האחרונות.
בשורה התחתונה, הטבח הנבחן הכין מנה טובה מאוד, וזכה לעבור לשלב הבא פה אחד.
אך האם הוא זכה לקבל מילה טובה מהמנהל שלו?
בקושי.
במקום זאת, הוא זכה לביקורת קשה גם ברמה האישית:
"גורם לי לקבל מפלס עצבים גבוה עכשיו".
"זה מעצבן אותי".
"אל תעשה את זה בפעם הבאה".
העובד מנסה לענות לו: "היו לי רק 60 דקות".
והמנהל עונה: "לא משנה, זה מביך אותי, אתה צריך לעשות יותר מזה"
והשאלות שעולות מכך:
– האם נכון להציג לעובד רק את חצי הכוס הריקה רק בשביל שישאף למצויינות?
– האם לא נכון לתת מילה טובה בכל זאת?
– כמה אפשר "לחפור"? העובד יצא כבר לחגוג עם החברים שלו. זה היה כ"כ קריטי לצאת אליו שוב ולהעכיר לו את השמחה בפעם השניה?
מצד שני, העובד מעיד על עצמו, על השף שלו, והעבודה במסעדה:
"יש שם השראה מטורפת"
"זו חוויה. השף מעיף אותי קדימה, נותן לי השראה, יש לי זכות להיות איתו".
"אני רוצה להיות אתה, להיות כמוך"
"אני מפחד לאכזב את אסף כי הוא השף האישי שלי"
"אני מחכה למבט בעיניים שזה כמו אבא וילד"
אבל האם כל זה באמת אותנטי?
הכל מצולם וערוך למצלמה. אנחנו לא יודעים האם העובד באמת מעריץ ומפרגן מעומק ליבו, או שאי שם עמוק בלב יש תסכול וכעס וציפיה למשוב יותר מאוזן. האם יש שם סוג של תלות לא בריאה?
ואולי אני טועה, וזו הדרך היחידה לגדל שפים מצטיינים.
אין עוררין שהשף אסף גרניט הוא אדם מוכשר מאוד וכנראה מנהל משכמו ומעלה: "הילד הזה הוא תותח ברמה. יש לו ידיים זהב". בנוסף, אני מבין שמטבחים מאופיינים באווירה מאוד לחוצה וביחסים קשוחים עם היררכיה ברורה.
אבל כשמדובר בתוכנית עם חשיפה רבה, אני תוהה מהי ההשפעה על מנהלים אחרים:
– האם הגישה הזו נכונה בסיטואציות ניהוליות אחרות?
– האם זו הדרך היחידה לגרום לעובד לשאוף למצוינות?
– האם מנהלים חייבים כזה אגו גדול?
– איפה עובר הגבול בין השראה ניהולית לחבטה ניהולית?
בסופו של דבר, נשאר לי טעם רע בפה מהסיטואציה שהוצגה. זה נראה לי קצת אובססיבי.
וגם לדעת השף מאיר אדוני: "אני עדיין חושב שאתה קשה איתו".
מה דעתכם?
רוצה לדעת עוד? להתחיל לנהל ברגל ימין.
ולעוד קפיצת מדרגה ניהולית: סודות הניהול האפקטיבי.
