התמודדות וטיפול בסיכונים בפרויקט – המחשה ניהולית

Share on facebook
Share on google
Share on twitter
Share on linkedin
Share on print
Share on email

מאמרים > התמודדות וטיפול בסיכונים בפרויקט – המחשה ניהולית

לאחר שזיהינו סיכונים, הערכנו ודירגנו אותם (ראה: תקציר תהליך ניהול סיכונים) – מגיע השלב של טיפול בסיכונים. ישנן מספר דרכים שונות להתמודדות עם סיכון. אמחיש את ההבדל ביניהן באמצעות שתי דוגמאות: אחת פרוייקטלית קלאסית, והשניה לקוחה מחיי היום היום.

דוגמא ראשונה:
נניח ובמהלך פרוייקט, אנו נדרשים להוביל ציוד חיוני מחו"ל. ציוד זה אמור לשמש אותנו בבדיקות איכות חיוניות לפרוייקט. הסיכון שזיהינו הוא שבמידה ויהיו עיכובים בטיסות (מזג אוויר, שביתות, ענן אפר וכד') או במכס – הציוד יגיע באיחור באופן שיגרום לדחייה בפרוייקט.
נוכל לטפל בסיכון באמצעות מגוון שיטות:
1. הימנעות (avoidance): בשיטה זו נשנה את הגדרות הפרוייקט או תוכנית הפרוייקט על מנת שהסיכון לא יהיה קיים. שינוי תוכנית הפרויקט יכול לכלול הארכת לוחות זמנים, הגדלת התקציב או צמצום התכולה. במקרה שלנו, למשל, נבחן שימוש בציוד זהה שניתן להשיג בארץ (על אף שייתכן שהוא עולה יותר או פחות מהימן). כמו כן, ניתן להחליט על הארכת הפרוייקט באמצעות שימוש בבאפר שייגן עלינו מפני עיכובים במשלוח הציוד. לבסוף, ניתן מראש לבטל את הדרישה לציוד, ולוותר על סוג זה של בדיקות איכות – יהיה המחיר אשר יהיה.
2. העברה (transfer): בשיטה זו, אנחנו מעבירים את הסיכון לגורם אחר. כלומר, ההשפעה השלילית של הסיכון תהיה על מישהו אחר או ארגון אחר. במקרה שלנו: ניתן להגיע להסדר מול חברת התובלה שתפצה אותנו על הנזק שייגרם לפרוייקט במקרה של עיכוב או לרכוש ביטוח כללי מפני נזקי טבע שישפיעו על הפרוייקט (בימינו ניתן למצוא סוגים שונים ומשונים של ביטוחים). העברת הסיכון בדר"כ כוללת תשלום של פרמיית סיכון (כנפוץ בביטוחים השונים).
3. שיכוך (mitigation): בשיטה זו נפחית את רמת הסיכון. כזכור, רמת הסיכון מורכבת מהסתברות הסיכון להתממש ומהנזק שייגרם לפרוייקט במידה והוא אכן התממש. לכן, שיטה זו מתחלקת לשתי תתי שיטות:
הקטנת הסבירות לעיכובים: נטפל בכל המסמכים למכס מבעוד מועד, נברר את האקלים והתחזית מראש ונבחר (אם באפשרותינו) נתיב בטוח יותר לטיסה. ייתכן שלחברות שונות יש מוניטין עיכובים שונה שכדאי להתחשב בו.
הקטנת הנזק שייגרם לפרוייקט: במידה ונצליח להקדים את המשלוח – אזי לעיכובים בטיסה תהיה השפעה שלילית קטנה יותר על הפרוייקט.
4. השלמה (acceptance): בשיטה זו, אנחנו מחליטים לא לפעול, להשאיר את המצב כפי שהוא ולקבל את הסיכון. למעשה, זוהי השיטה בה אנו נוקטים במרבית הסיכונים הנמצאים מתחת לסף הדירוג שקבענו. בדוגמא שלנו, משמעות ההשלמה היא לקוות לטוב…
5. תוכניות מגירה (contingency): בשיטה זו אנחנו מתכננים מראש מה נעשה במידה והסיכון כבר התממש. בדוגמא שלנו: נקבע מראש מי מאנשי הפרוייקט אחראי לעקוב בזמן אמת אחר מצב המשלוח, נכין מראש איש קשר רלוונטי שיטפל בציוד במידה והוא מתעכב במכס. לחילופין, נקבע שבמידה והציוד מתעכב נבצע הערכת מצב לגבי המשך תוכנית הפרוייקט.
המפתח לטיפול נכון בסיכון טמון בהגדרה מדוייקת של הסיכון, והבנה טובה של ההסתברות ופוטנציאל הנזק. דרך ההתמודדות צריכה להיות מעשית, ריאלית ומשתלמת במונחי הפרוייקט.
דוגמא שניה:
הסיכון שננתח הוא "פריצה של גנבים לבית, במהלך היעדרות ממושכת (נסיעה לחו"ל)".
1. הימנעות: נבטל את הנסיעה לחו"ל.
2. העברה: ביטוח תכולה מפני פריצה.
3. שיכוך:
הקטנת סבירות לפריצה: התקנת סורגים ו/או מערכת אזעקה. כמו כן, ניתן להשאיר רדיו/טלוויזיה פתוחים ואורות דלוקים באופן שירתיעו פורצים פוטנציאליים".
הקטנת הנזק של פריצה: נימנע מהחזקת רכוש יקר בבית (תכשיטים, מזומן).
4. השלמה: לקוות לטוב.
5. תוכנית מגירה: נתקין מצלמות שיאפשרו לנו בדיעבד לחקור את מה התרחש. כמו כן, נגדיר ונתדרך מישהו שיהיה אחראי להיות איש קשר מול המשטרה, ונשאיר טלפונים למקרה חירום ומפתחות על מנת שמישהו יטפל בבית לאחר הפריצה.
להרחבה בנושא אני ממליץ לקרוא את פרק ניהול הסיכונים ב PMBOK.

רוצה לדעת עוד? להתחיל לנהל ברגל ימין.
ולעוד קפיצת מדרגה ניהוליתסודות הניהול האפקטיבי.
הציצו בקטלוג סדנאות והרצאות למנהלים.
פרטים נוספים למעוניינים באימון אישי.
עקבו אחריי גם ב- YouTube Linked-in  logo-wordpress

 מיכאל שורץ, 052-7728023
michael.szwarc@gmail.com
להרשמה לרשימת התפוצה:

מאמרים אחרונים באתר:

סדנת ניהול פרויקטים בגובה העיניים

הסדנה מיועדת לעובדים ומנהלים הנדרשים להוביל תהליכים, משימות ופרויקטים כחלק מעבודתם השוטפת.
מטרת הסדנה היא להקנות למשתתפים את בסיס הידע בניהול פרויקטים, לשפר מיומנויות ניהול רלוונטיות, לתת כלים פרקטיים ולפתח תחושת מסוגלות. להמשיך לקרוא

קראו עוד »