לעיתים קרובות אין לנו מנהלי הפרויקטים מספיק מידע כדי להעריך בעצמנו את הסיכונים בפרויקט.
הדבר כמובן מתעצם בניהול מטריציוני המשלב בתוכו תחומים מקצועיים שונים.
ולכן, אנחנו נשענים על חוות דעת של מומחים אחרים הלוקחים חלק בפרויקט.
האם אנחנו סומכים על חוות הדעת הזו?
כיצד נוודא שאכן קיבלנו את כל האינפורמציה הדרושה לנו?
האם אפשר לעזור למומחה המקצועי לא לפספס שום מרכיב בסיכון?
בסרטון הבא (2 דקות בלבד), אני מציג טיפ מעניין כיצד ניתן לבצע בדיקה אחת נוספת כדי לוודא שאכן הערכת הסיכון משקפת טוב יותר את הסיכון האמיתי.
הסרטון לקוח מתוך הרצאה שהתעסקה בין היתר ב"לדעת לשאול את השאלות הנכונות בניהול פרויקטים".
קישור ישיר לסרטון
שתי הערות:
1. הטיפ רלוונטי כשיש אמון והדדיות בין מנהל הפרויקט לאנשים האחרים המעורבים בפרויקט. אמון זה צריך להיבנות לאורך זמן, ועל האנשים להרגיש בנוח לשתף במידע שיש להם.
2. הרעיון מאחורי השאלה של "דרג בין 1-100" יכול לשמש במצבים ניהוליים ואישיים נוספים. זהו כלי שימושי גם בחניכה ובאימון. למשל, השאלות "עד כמה אתה שבע-רצון מ 1-100?", "עד כמה אתה מרגיש בטוח במה שאתה עושה?" יכולות לעזור למנהל לזהות נקודות לטיפול.
רוצה לדעת עוד? להתחיל לנהל ברגל ימין.
ולעוד קפיצת מדרגה ניהולית: סודות הניהול האפקטיבי.
האומץ להתחייב ללוחות זמנים
"אני עושה הכל כדי שנסיים במהירות האפשרית, אבל אני לא יכול להתחייב לתאריך מסוים".משפט שנאמר כמעט בכל פעם כשאנחנו נדרשים