"זו הפעם הראשונה מזה עשר שנים שאני דואגת לעצמי ומספיקה לאכול ארוחת בוקר".
את המשפט הזה אמרה לי אחות בית-חולים, שבועיים לאחר שהשתתפה בסדנת ניהול זמן שהנחתי.
מה עזר לה לחולל שינוי כזה?
מה כולנו יכולים ללמוד מזה?
האחות מגיעה בשעה מוקדמת מאוד לבית החולים, ובמהלך כל הבוקר היא לא מספיקה לאכול משהו.
"אתם לא מבינים, במשמרת הלחוצה שלנו, אין מצב שאקח הפסקה של עשר דקות".
כך היא נשמעה בסדנה.
הרבה אנשים יוכלו להזדהות עם מצב שכזה בוריאציות שונות.
אז איך אותה אחות הצליחה לשנות משהו שבהתחלה היא לא האמינה בו?
1. התעוזה לשתף. בסדנאות שאני מעביר, אני תמיד אומר שמי שמוכן להתנדב לשתף – מרוויח. זו הדרך הכי טובה לנצל את הסדנה לטובת הדילמות האמיתיות שמעסיקות אותנו.
2. להכיר בצרכים של עצמנו. האחות המסורה רגילה לספק את הצרכים של המטופלים. היא הבינה שבמקרים רבים, כשהיא מספקת צורך של מישהו אחד – היא למעשה פוגעת בצורך של מישהו אחר. המישהו האחר הזה זו היא בעצמה. זווית ההסתכלות הזו המחישה לה שהיא מזניחה את עצמה.
3. להתמקד בדברים החשובים. כשהזמן מוגבל, צריך לדעת במה להשקיע. זה באמת נכון שאי אפשר לספק את כל הצרכים של כולם במקביל לצרכים שלנו. בזמן רגיעה ובמחשבה צלולה, האחות זיהתה שהיעדר זמן לארוחת בוקר קלה מפריע לה לתפקוד ולשביעות הרצון היומיומית שלה.
4. לדבר במושגי תפוקות. בהמשך לנקודה הקודמת, האחות הבינה שהפסקה של 10 דקות משפרת באופן ניכר את הריכוז שלה בהמשך המשמרת. כלומר, ללא ההפסקה היא אומנם "מרוויחה" 10 דקות, אך מפסידה הרבה יותר.
5. כוחה של קבוצה: קבלת פרספקטיבה. הקבוצה שהכילה אחיות נוספות שיקפה לאחות שהלחץ שהיא נתונה בו מוכר להן, ועם זאת רובן מוצאות זמן גם להפסקת ביניים קצרה. היא הבינה שהלחץ שהיא נתונה בו הוא גדול, אבל בראש שלה היא מעצימה אותו הרבה יותר.
6. להחליט מה לא עושים. כדי לפנות זמן, חייבים להחליט מה לא עושים. גם כאן, מחשבה צלולה בזמן רגיעה עוזרת להבדיל בין עיקר לטפל, ומה הדברים שניתן לוותר עליהם. אם לא תספיק משהו – זה לא כ"כ נורא.
7. היכולת להגיד לא. גם אחרי שהחלטנו מה לא עושים, זה לא תמיד פשוט להגיד את זה לאחרים ובטח לא למנהל. בסדנה למדנו כלים ושיטות איך להגיד לא.
8. הנחישות לנסות. בסוף הסדנה אני מבקש מהמשתתפים לכתוב ולהגיד מה הם מתכוונים לשנות החל ממחר בבוקר. האחות שיתפה לגבי תוכנית הפעולה שלה כיצד להכניס ארוחת בוקר קלה לשגרת היומיום שלה בביה"ח.
9. כוחה של קבוצה: קבלת גיבוי מהאחרים. הקבוצה חיזקה אותה, ונתנה לה תחושה וגיבוי שהיא עושה את הדבר הנכון. הקבוצה נתנה לה אישור שלא יקרה כלום אם היא לא תספיק לעשות את הדברים הפחות חשובים. ושאכן, הגיע הזמן שתדאג גם לעצמה.
ולשאלת מליון הדולר: האם היא תתמיד בכך?
אני מאמין שאם היא התמידה בכך שבועיים, היא תתמיד בכך גם בהמשך.
תחושת ההצלחה מחזקת ומשמרת את ההצלחה.
ומעבר לכך, הכלים שהזכרתי לעיל, יכולים לסייע לה לזהות שינויים נוספים שתרצה לחולל.
האם גם אתם מזהים שינויים שאתם הייתם רוצים להכניס בשגרת חייכם?
רוצה לדעת עוד? להתחיל לנהל ברגל ימין.
ולעוד קפיצת מדרגה ניהולית: סודות הניהול האפקטיבי.
הציצו בקטלוג סדנאות והרצאות למנהלים.
פרטים נוספים למעוניינים באימון אישי.
עקבו אחריי גם ב-
מיכאל שורץ, 052-7728023
michael.szwarc@gmail.com