מהם המאפיינים של מנהל נרקיסיסט?
האם אנו מכירים מנהל כזה?
כיצד מתמודדים?
אני מציע לקרוא את הפוסט בשני כובעים: האחד כובע המנהל, והשני כובע של עובד מתחת למנהלים. שני הכובעים דורשים יכולת התבוננות עצמית.
והערה נוספת לפני שנתחיל. חשוב להבדיל בין שני מושגים:
1. "הפרעת האישיות" של הנרקיסיסט שהיא בתחום הפסיכיאטריה. אינני מתיימר להתעסק איתה, וגם אינני מכיר מנהלים רבים הסובלים ממנה.
2. "מאפיינים אישיותיים" של נרקיסיסט שייתכן וחלקם מאפיינים מנהלים רגילים ואפילו מצליחים.
ההגדרה של נרקיסיסט:
בעלי ההפרעת האישיות הנרקיסיסטית מתאפיינים בשלוש (או יותר) מההתנהגויות הנ"ל:
1. בעל תחושה מוגזמת של חשיבות עצמית.
2. מועסק בדמיונות של הצלחה אין-סופית, כוח, יופי או אהבה מושלמת.
3. מאמין שהוא מיוחד ויחודי ושרק אנשים מיוחדים יכולים להבין אותו.
4. דורש הערצה מוגזמת.
5. מגלה ציפייה בלתי הגיוני לקבל יחס מועדף.
6. נצלן.
7. היעדר יכולת לאמפתיה.
8. קנאי לאחרים לרוב, או מאמין כי אחרים מקנאים בו.
9. בעל יחס יהיר, שחצן ומתנשא.
(הגדרה ע"פ DSM. מקור: ויקיפדיה)
מאפיינים של מנהל נרקיסיסט*
כאמור, אני לא מתייחס למנהל בעל הפרעת אישיות נרקיסיסטית, אלא על מאפיינים אישיותיים נרקיסיסטיים שניתן לעיתים למצוא במנהלים. למשל:
1. המנהל לא מכיר בחיים מעבר לעבודה. כלומר, הוא מצפה מהעובדים לעבוד בשעות בלתי סבירות ובמקביל אינו מפגין התעניינות בשום דבר מעבר לעבודה: משפחה, תחביבים וכו'.
2. למנהל יש ציפיה מתמדת לרעיונות מבריקים כדרישת מינימום.
3. אם הרעיון הצליח – קיימת סבירות גבוהה שהוא ייקח לעצמו את הקרדיט. אם הרעיון נכשל – העובד אשם!
4. המנהל לא מעוניין במשוב, רק בהערצה.
5. המנהל מנצל את העובדים לשם השגת מטרותיו והישגיו – ללא החזרת טובה או נאמנות.
6. המנהל לא יהסס לבטל פגישה ברגע האחרון (אך מה יקרה כאשר העובד מבטל?).
7. המנהל עובד קשה. לכן, יקבל כמובן מאליו עבודה קשה של עובדיו.
8. מבחינת המנהל, חוקי הנימוס לא חלים עליו. למשל, "תודה", בבבקשה", "בוקר טוב". הרמת קול יכולה להיות לגיטימית מבחינתו. בייחוד כשצרכיו לא מסופקים, הוא עלול לחטוף התקפת זעם.
9. המנהל משתמש הרבה בגוף יחיד מדבר ("אני", "שלי") במקום בגוף מדברים ("אנחנו", שלנו").
10. במקרים קיצוניים:המנהל משתמש בכוחו לרעה, עד כדי מעשים פליליים כגון שחיתות והטרדות מיניות.
שלוש תופעות מסוכנות:
1. הרושם הראשוני של מנהל נרקיסיסט יכול להטעות: הוא מרשים, עובד קשה ושאפתן. אך בפועל הוא בעיקר דואג לאינטרסים של עצמו במקום של הארגון.
2. מאפיינים נרקיסיסטיים עלולים להתגבר ככל שהמנהל עולה בהיררכיה הניהולית.
3. התנהגות נרקיסיסטית עלולה לחלחל ולהדביק עובדים נוספים (בעיקר כלפי מטה).
השפעתו של המנהל הנרקיסיסט על העובדים:
כולנו מכירים מנהל או מנהלים שיש להם דפוסי התנהגות שהזכרתי לעיל. העובדים של מנהל נרקיסיסט מרגישים שהם משרתים את המנהל במקום לשרת את הארגון.
להתנהגויות אלו השפעה שלילית על העובדים: תסכול רב, השפלה, רגשות אשם, נטייה לראש קטן, חוסר יעילות ארגונית ובזבוז אנרגיות רבות. כל אלה גורמים לירידה משמעותית במוטיבציה של העובדים.
במקרים קיצוניים הלחץ וההשפלה יכולים אפילו לבוא לידי ביטוי פיזיולוגי במצבו הבריאותי של העובד.
גם המנהל עצמו מפסיד מהתנהגות שכזו. לא רק מתפוקה לא-מיטבית של העובדים שלו, אלא מסיכון ממשי של עזיבת עובדים ופגיעה במוניטין האישי שלו כמנהל.
כיצד להתמודד עם מנהל נרקיסיסט*:
באופן כללי, עצם הזיהוי של דפוסי פעולה נרקיסיסטיים כבר מוריד את סף התסכול: "עכשיו אני מבין מה קורה פה!", "זה לא אני שלא בסדר, זה המנהל".
מיד לאחר מכן, ניתן לנקוט בצעדים מעשיים:
1. להנמיך ציפיות לגבי קבלת שבחים או הערכה חיובית. לא לקחת את זה ללב. המנהל פשוט לא מסוגל לזה.
2. לפתח מיומנות של "בליעת רוק". לנסות להתעלם, להבליג. יש עובדים שעוזר להם "לרחם" על המנהלים שלהם כדי לא להיפגע מהם.
3. להימנע מלהוציא את התסכול על עובדים אחרים! כפי שציינתי, התנהגות נרקיסיסטית של המנהל עלולה להדביק את העובדים שלו.
שני הצעדים הבאים מחייבים זהירות ורגישות. אני מציע להתייעץ עם אנשים אחרים לפני שמיישמים אותם:
4. להגדיר קווים אדומים, ולא לתת למנהל לחצות אותם. קו אדום יכול להיות למשל אלימות מילולית או פיזית, קונפליקט ערכי משמעותי וכו'. אם המנהל חצה קו אדום – חייבים לנקוט פעולה: החל משיחה עם המנהל, דרך עימות וכלה בהתפטרות.
5. גם אם לא נחצו קווים אדומים, ניתן לקיים שיחה עם המנהל על מנת להציף קשיים ואתגרים בעבודה המשותפת ולהציע דרכים לשיפור. גם המנהל הנרקיסיסט יהיה מוכן להשתפר אם זה יתרום לו באופן אינטרסנטי.
כיצד לעדן התנהגות נרקיסיסטית?
כאמור, אם מדובר בהפרעת אישיות אמיתית – מומלץ לפנות לגורמים מומחים.
למנהל הרוצה לעדן התנהגויות נרקיסיסטיות, רצוי:
1. להיצמד לחזון, ליעדים ולערכים הארגוניים כמצפן בקבלת החלטות והערכת עובדים.
2. להפסיק להשתמש בגוף יחיד מדבר ולעבור לגוף רבים ("אנחנו", "שלנו"). מתוך ההתנסחות השונה גם התפיסה תשתנה.
3. גם אם המנהל עובד קשה, לא לצפות מהעובדים להקריב את חייהם האישיים לטובת העבודה. על המנהל לעזור לעובדים לשמור על עצמם.
4. להקפיד להתעניין בשלומם של העובדים: איפה הם גרים? מה מעסיק אותם? אם זה לא עובד באופן טבעי אפשר לייצר מנגנון מלאכותי: תזכורת ביומן, סיוע מאנשי משאבי אנוש לציון אירועי יום הולדת וכו'.
5. לשים לב לעובדים עם מאפיינים נרקיסיסטיים. הם יכולים להרשים ממבט ראשון, אך בפועל ייתכן שהם פוגעים בעבודת הצוות ודואגים בעיקר לאינטרסים האישיים של עצמם.
כל עוד לא מדובר בהפרעת אישיות, מודעות הינה הצעד הראשון להתמודדות עם המנהל שלנו או להתפתחות אישית שלנו כמנהלים. לעיתים, סיוע באדם נוסף המהווה עבורנו איש אמון יכול לעזור.
בהצלחה!
וכיצד מתמודדים עם מנהל פרנואיד?
על זאת ועוד בסדנת לנהל את המנהל.
* חלק מהדברים בהשראת הספר: Toxic Coworkers בהוצאת New Harbinger Publications (בעברית: "אנשים מרעילים" בהוצאת פוקוס).
רוצה לדעת עוד? להתחיל לנהל ברגל ימין.
ולעוד קפיצת מדרגה ניהולית: סודות הניהול האפקטיבי.