מה היחס שלכם למילה אופטימיות?
האם אתם רואים בה דבר חיובי להצלחה או דווקא מקור לשאננות מסוכנת?
בשנים האחרונות יש מחקרים המוכיחים שככל שאדם הוא יותר אופטימי, כך איכות חייו עולה. הוא יותר מרוצה, יותר מאושר ומצליח יותר בעבודה ובחייו האישיים.
גישה חיובית עוזרת להתמודד עם בעיות, ליצור קשרים חברתיים, להצליח בעסקים ולהירפא ממחלות.
עם זאת, לעיתים האופטימיות יוצרת תחושה של תמימות. האופטימיסט נתפש כאדם שלובש משקפיים וורודים ועלול להיות אדיש לבעיות וסיכונים.

הצדדים השונים של הפסימיות
גם פסימיות עלולה להיתפס כשלילית ביותר, כשהאדם שרוי בחשיבה שלילית תמידית ורואה רק את חצי הכוס הריקה בכל דבר. גישה כזו עלולה להיות משתקת.
לעומת זאת, לפסימיזם יש יתרונות ניהוליים:
פסימיות עוזרת למנהל לראות דברים באופן יותר מדויק, ומגבירה את תחושת הסכנה הטמונה במצבים שעלולים להיות מסוכנים עבור הארגון. למנהל הפסימיסט הערכות שמרניות יותר, והוא מתנהל בזהירות רבה יותר.
בספרו "אופטימיות מנצחת", מציין פרייס פריצ'ט את הגישה שנקראת "פסימיות הגנתית" שעיקרה הנמכת הציפיות, בחינת כל התוצאות הגרועות שעלולות להתרחש והכנה אליהן מראש ע"י סימולציות ותוכניות מגירה.
אז מה עדיף?
מנהל אופטימיסט שמפיח בארגון תחושה של מסוגלות, הצלחה וחזון מעורר אך עלול להתעלם מסכנות אפשריות,
או
מנהל פסימיסט שמכין את הארגון להתמודדות עם הבעיות הצפויות אך עלול להדביק את העובדים בראייה שחורה משתקת או לא-מספיק מלהיבה?
גישה ריאלית
אופצית ביניים היא להיות לא-אופטימי ולא-פסימי.
פשוט להיות ריאלי: להתמקד בעובדות בלבד בניסיון לבחון את המצב בראייה מדעית טהורה. כך לכאורה נשארים אובייקטיביים ומאוזנים.
עם זאת, החסרון בגישה זו שהיא עלולה להיות מקובעת, חסרת השראה, מדכאת להט ויצירתיות. גישה זו לא נותנת מספיק מקום לתקווה ולחשיבה חיובית שיכולות להשפיע באופן מהותי על השגת המטרות.
ולכן, כבר כתבתי בעבר, על הגישה המועדפת בעיני שאני קורא לה:
אופטימיות ריאלית
מדובר בשילוב של ראיית המציאות באופן ריאלי יחד עם תחושה מסוגלות להתמודד עם הקשיים, ותקווה שאכן יהיה טוב.
כי רק מי שמאמין שביכולתו להתמודד עם המציאות, לא מפחד להסתכל לה בעיניים.
האופטימיות נותנת את הכוח להבין שאפילו כשהמציאות מאתגרת ולא אידיאלית – יש עוד מה לעשות!
ומצד שני, אם נתעלם מהמציאות – יהיה רק יותר גרוע…
בספרי סודות הניהול האפקטיבי הזכרתי את המושג אופטימיות ריאלית גם בהקשר של חשיבת מרפי: טוב שמנהל יחשוב על כל הסיכונים העלולים להתרחש, אבל ממקום של עוצמה. כלומר, מתוך אמונה שאם הוא ינהל את הסיכונים נכון, הוא יצליח להגיע לתוצאות הרצויות.
אז איפה תמקמו את עצמכם?

רוצה לדעת עוד? להתחיל לנהל ברגל ימין.
ולעוד קפיצת מדרגה ניהולית: סודות הניהול האפקטיבי.
הציצו בקטלוג סדנאות והרצאות למנהלים.
פרטים נוספים למעוניינים באימון אישי.
עקבו אחריי גם ב-