פרצי זעם, צעקות ועלבונות.
לעג, השפלה, הקטנת ערך.
האשמות שווא.
העמסת משימות במידה ובלוחות זמנים לא ריאליים.
נטילת קרדיט, האשמה בכשלונות.
כל אלה ועוד נמצאים ברשימת ההתנהגויות הפוגעניות ע"פ הספר: "המגפה השקטה במקומות העבודה" מאת איתן מאירי.
הספר מתאר באופן שיטתי מהי התנהגות פוגענית
"התנהגותו של אדם בעבודה הנוהג באחר ברשעות באופן עקבי ומתמשך, ע"פ רוב ע"י מניפולציות רגשיות, איומים, שתלטנות, השפלה או מידור, פוגע בו ומסב לו סבל ומצוקה רגשית וגופנית ומקשה עליו לבצע את עבודתו כהלכה."
בספר ניתן למצוא שאלון לאבחון עצמי: "האם אני קורבן לפוגענות בעבודה?"
ע"פ סקרים שנערכו, 25% מהעובדים סובלים או סבלו בעבר מהתנהגות פוגענית.
אחד הפרקים מוקדש לתיאור אישיותו של הפוגען
מאפיינים אישיותיים נפוצים, בדומה למה שפרסמתי בבלוג בעבר: מנהלים נרקיסיסטיים, פרנואידיים או טורדניים-כפייתים.
פרק זה גם מתאר תכונות גלויות של האנשים הפוגעניים ואת דרכי הפעולה שלהם.
הספר מתאר את הנפגע
– מאפיינים אישיותיים נפוצים ומדוע נבחר דווקא הוא כמטרה ע"י הפוגען. למשל, כי הוא זמין, שרוי במצב של חולשה זמנית, בעל אישיות מתאימה: ישר, ערכי, חרוץ, נטייה לשיתוף פעולה, קושי בהצבת גבולות.
– מה עובר על הנפגע: תופעות גופניות, קוגניטיביות ורגשיות, המשפיעות לרעה על מצב הבריאותי, המשפחתי, החברתי וכמובן התעסוקתי.
– למה הנפגע בדר"כ שותק. למשל, כי הוא כבר חלש, מאמין ש"ככה זה בעבודה", חושב שלא יאמינו לו, בושה, פוחד "לחטוף" יותר חזק, פוחד שיוציאו לו שם רע ועוד.
– הטעויות שעושה הנפגע: לקוות שזה יחלוף, נסיון "לתקן" את הפוגען, פעולות מהבטן, לשמור בסוד ועוד.
הספר מנסה לייעץ מה על הנפגע לעשות
– כיצד להתמודד רגשית עם המצב?
– מה ואיך לתעד את ההתנהגות הפוגענית?
– קבלת תמיכה מחברים ומשפחה.
– למי לפנות לקבלת ייעוץ ועזרה מקצועיים?
והכי חשוב, הספר מעודד ארגונים לא לשתוק
לצערנו, לא רק שהנפגעים בעצמם שותקים, אלא מרבית הארגונים שותקים ומשתיקים מקרים כאלו.
גם עובדים אחרים שעדים לתופעות אלו שותקים (מפחד, מאדישות ומהקלה שזה לא הם).
הארגונים שותקים מכמה סיבות: כי הנפגעים לא מתלוננים והתלונות לא מגיעות, הפוגען הוא לעיתים מנהל בכיר ומוערך, הארגון מבלבל בין ניהול דורשני לדורסני, הארגון מאמין שהדברים יסתדרו לבד ועוד.
בשתיקתם, הם מאפשרים לתופעת ההתעמרות בעבודה להתקיים.
שמחתי לקרוא את הספר בשבוע שעבר.
גם אני שותף לצורך לקדם שיח ציבורי שיביא להרחבת המודעות לתופעה ולכן אני ממליץ עליו לכל מי שרואה עצמו כבעל השפעה בארגון בו הוא עובד.
רוצה לדעת עוד? להתחיל לנהל ברגל ימין.
ולעוד קפיצת מדרגה ניהולית: סודות הניהול האפקטיבי.